הרציונל העומד בבסיסו של מקצוע "תרבות ישראל " הינו תוצר הכרתנו בצורך לטפח אקלים מיטבי בחברתנו מחד, ולשמר את התרבות היהודית על שלל מנהגינו
התרבותיים מאידך.

נקודת המוצא להוראה ברוח המתווה היא תרבותית, ולא דתית. 
חומרי הלמידה מתבססים על גישה תרבותית רחבה למקורות ישראל ומציגים את ריבוי הפנים בתרבות היהודית ואת מגוון התרבויות והטקסטים היהודיים. החומרים כוללים סוגות שונות של מקורות, כגון מקרא, תלמוד, הגות, ספרות לסוגיה, אמנות ומקורות מתקופות שונות (מהמקרא ועד ימינו), ומאפשרים אופני קריאה והבנה שונים למקורות
.
מטרות:
• לטפח בוגר המכיר את מורשתו התרבותית, הבטוח בערכיו ובעל זיקה למורשת תרבותו היהודית.
• חיזוק הזהות הציונית והדמוקרטית, שבמרכזה ערכי יסוד ביהדות וערכים חברתיים אוניברסאליים והעלאתם ממישור ההזדהות לרמת מודעות והבנה בקרב הבוגר.
• יצירת מכנה משותף וטיפוח תחושת השייכות בין הבוגר לבין מדינת ישראל והילתו. 
• להעניק לבוגר כלים לעיצוב השקפת עולם ולזהות תרבות יהודית ישראלית.
• העמקת המורשת הלשונית של התרבות העברית בקרב הבוגר.

נושאי הלימוד בשכבת ז': 
סידור התפילה (והמחזור) כמשקף זהויות וגוונים ביהדות.
לוח השנה בחיי היחיד, המשפחה, הקהילה והעם.
מעגל החיים: זהויות וגוונים בחברה היהודית.
קיבוץ גלויות וקליטת עלייה בחברה הישראלית.
השפה העברית ומרכזיותה בהתחדשות הלאומיות העברית.
האדם תבנית נוף מולדתו – חברה ומקום כמעצבי זהות.

נושאי הלימוד בשכבת ח':
פרקי אבות: תיקון היחיד וחברה מתוקנת במשנת חז"ל ובמציאות חיינו.
החגים כמקור לערכים חברתיים ומידות אישיות:
• "בין כסה לעשור" 
• "שלושה רגלים" 
• תעניות וימי זיכרון. 
• מועדים.
 
חברה מתוקנת ותיקון היחיד בהגות הציונית 
• בנימין זאב הרצל והחברה האוטופית, בספרו "מדינת היהודים" או "אלטנוילנד". 
• חברת מופת בהגות הציונית – זאב ז'בוטינסקי, אחד העם, חיים נחמן ביאליק, הרב קוק, א"ד גורדון. 
• מגילת העצמאות – ביטויים למשנתו החברתית של בנימין זאב הרצל והשתקפותם במציאות חיינו.

דרכי הערכת תלמיד:
*  עבודת כיתה- משימות ועבודה בחברותא
* מבחן
* בוחן
* עבודה עיונית תומכת  ביצירה אמנותית חזותית המשקפת רעיון בחירת נושא העבודה– ציור, קולא'ז,         
צילום, קומיקס, וכו'.
* הערכת מורה